נוסח הקרדיט הדרוש:
רוני קניגסברג, מתוך אתר פיקיויקי
הערות:
מי מעיין הכפר הפעילו בעבר שתי טחנות קמח. הטחנה הסמוכה לקברו של רבי יוסי דמן ניזונה מתעלת הטיה, ממנה זרמו המים לתוך ארובה שהטילה את המים לחדר הטחנה, ושם, הם סובבו טורבינת עץ אופקית עגולה. הטורבינה הניעה את "אבן הרכב" שטחנה – בינה לבין "אבן השכב"- את החיטה לקמח. החיטה נשפכה אל מיכל שהוצב מעל חור ב"אבן הרכב" ונאספה בשולי "אבן השכב.". עד לשנת 1934 טחנו את הקמח בכוח המים, אך המים נתמעטו עם השנים והחל משנה זו החלו טוחנים תוך שימוש במנוע סולר. (מקור: בית זינאתי )
