נוסח הקרדיט הדרוש:
יגאל זלמנסון, מתוך אתר פיקיויקי
הערות: הפסל הוא שיר אהבה לעמק. הרעיון הניצב מאחוריו הוא להאדיר את עבודת הכפיים של החקלאים והעובדים הזרים ולהראות את היופי הגדול שיש במשימה יומיומית, כיופייה של ונוס, אלת היופי המיתולוגית. שמיר, הציבו בכפר יהושע בו הוא יוצר ופועל, בשדרה המפוארת של הכפר, בין פסיפס קאופמן שיזם, הפסל המפואר של בתיה לישנסקי, בית חנקין המושך אל הכפר אמנים ושוחרי אמנות לבין בית העם המקומי. הפסל מהווה טעימה מאמנות עדכנית שנעה בין העבר החקלאי החלוצי של הכפר, לבין המציאות המשתנה והמיתולוגיה העולמית שמחברת בין כולם.
