עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון. עכו היא אחת מערי הנמל העתיקות בעולם. עכו שימשה כבירת ממלכת ירושלים במאה ה־13 וכבירתו של אחמד אל־ג'זאר בסןף המאה ה-18
הערות:
ההיסטוריה של עכו מתחילה בעת העתיקה, מוזכרת פעם אחת בתנך. בימי הביניים שימשה כבירת ממלכת ירושלים הצלבנית בשנים 1191-1291. עד אמצע המאה ה־18 הייתה העיר עכו קטנה ומוזנחת. תנופת בנייה ראשונה הורגשה בה בתקופת שלטונו של שליט הגליל, הבדואי דאהר אל עומר, ששלט באזור עד מותו ב־1775. אחמד אל־ג'זאר, הקצין ממוצא בוסני, שירש את דאהר אל עומר, והיה למושל דמשק, קבע את בירתו בעכו. הוא שיפץ את העיר, הרחיב את ביצוריה. בשנת 1799 צר נפוליאון על עכו, במהלך מסעו בארץ ישראל, במלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על ידי הבריט
