כאשר החלה העלייה הגדולה מאתיופיה בתחילת שנות השמונים, יצאו רבים מהם ברגל לכיוון סודן בתנאים לא תנאים. מורי דרך שנטשו אותם, מחלות, רעב, שודדי דרכים, מסלולים הרריים ומדבריים קשים. רבים מאותם אלו שהחלו את המסע מתו בדרך. האנדרטה ואתר ההנצחה מוקדשים להם
הערות:
שמותיהם של 1388 נספים ששמותיהם אומתו חקוקים באנדרטה. האנדרטה מונמכת , ומשולבת בטרסות אבן עתיקות , בינות לעצי אורן וברוש תמירים , בחלקה סמויה מן העין. האנדרטה יוצרת תחושה של מקום מקלט בעל אופי מוצנע ומאופק , אפוף בתחושה של קדושה , בדומה לקבר קדוש המשמש אתר עלייה לרגל והתבודדות . באתר שני מוטיבים מרכזיים : הכפר באתיופיה ומנגד – ירושלים על עצי הזית שלה. צלמו ודווחו בקפסולה.
