מחנה המעצר בעתלית
מחנה עתלית הוקם בידי שלטונות המנדט בארץ-ישראל ושימש כמחנה מעצר למעפילים בין השנים 1939 - 1948. במהלך שנים אלו נכלאו בין גדרותיו למעלה מארבעים אלף מעפילים לתקופות זמן שונות. לאחר התלאות והייסורים שעברו מצאו עצמם שוב מאחורי סורג ובריח - על אדמת המולדת.
במחנה נעצרו גם לוחמי המחתרות: אנשי הגנה, אצ"ל ולח"י ועצורי ה"שבת השחורה".
עם קום המדינה היה המחנה אחד ממחנות הקליטה הראשונים לגלי העלייה ההמונית שהגיעו לארץ. כאן גם ישבה נקודת הכשרה ארעית לגרעין המייסד של קיבוץ
עין-כרמל.
במבצע קדש (1956) ובמלחמת ששת הימים (1967) נעצרו במחנה אלפי שבויים מצבאות מדינות ערב. בשנות השבעים של המאה העשרים פורק המחנה ונעזב. בשנות השמונים שוחזר בידי המועצה לשימור אתרים ובשנת תשמ"ז (1987) הוכרז כ"אתר לאומי" בטקס בבית-הנשיא.
המחנה הוא מרכז חינוכי לתולדות ההעפלה לארץ-ישראל ולהנצחת גבורת המעפילים ופעילי ההעפלה.
"בנתיבי-העפלה" - מאגר מידע ממוחשב שנחנך באלול התשס"א [ספטמבר 2001] ביוזמת
מחנה-המעפילים בעתלית והמועצה לשימור מבנים ואתרי-התיישבות.
מאגר המידע הממוקם באתר הלאומי "מחנה המעצר למעפילים בעתלית" הנו מאגר המידע השלם לתולדות ההעפלה ומורכב משני חלקים: האחד – התיעוד האישי והשני - מידע היסטורי בענייני העפלה, אוניות, מחנות-מעצר, פרשיות שונות הקשורות להעפלה כמו גם אוסף פריטים מן התקופה. למאגר המידע תפקיד חינוכי והיסטורי ראשון במעלה בתיעוד והנצחת מפעל-ההעפלה.
מאגר התיעוד האישי מכיל [קיץ 2009] למעלה מ-18,000 כרטיסים אישיים של מעפילים, פעילים וחללי-העפלה. אנו מבקשים לתעד במאגר את למעלה מ- 130,000 המעפילים שהגיעו לארץ-ישראל בים, באוויר וביבשה משנת 1934 ועד קום המדינה.
