בֵּית אַלְפָא הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, קיבוץ א' של השומר הצעיר. מיקומו במזרח עמק יזרעאל בעמק חרוד לרגלי הגלבוע ליד גן השלושה ("הסח'נה"),
מקור השם הוא בשמו של יישוב יהודי קדום שישב במקום עד המאה ה-6 לספירה ואחריו ישב במקום יישוב ערבי קדום בשם בית אילפא.
הקיבוץ הוקם על ידי בוגרי תנועת הנוער השומר הצעיר, ברובם מגליציה, ששהו כפליטים בווינה בזמן מלחמת העולם הראשונה ושם התוודעו לתנועה. במהלך 1920 עלו לארץ בוגרי התנועה, וחלקם הגדול התקבץ בשלושה מקומות: חוות אום אל-עלק (שוני) סמוך לבנימינה, בית גן (יבנאל) ומאוחר יותר ביתניה עילית וכביש חיפה-ג'דה - שם הוקם גדוד שומריה בהנהגת אבא חושי (שנלר) ומרדכי שנהבי. באפריל 1921 כל הקבוצות התאחדו והקימו את קיבוץ א' של השומר הצעיר. באוקטובר 1921 עזב את הקיבוץ מנהיגו מאיר יערי, לאחר סכסוך שהתגלה בינו לבין שאר החברים, שהונהגו על ידי דוד הורוביץ. באפריל 1922 הוציא הקיבוץ את הקובץ 'קהליתנו' בעריכת נתן אגמון (ביסטריצקי), שנתן ביטוי להגותם ולקורותיהם הסוערים בימי ביתניה עילית, והפך לאבן דרך ספרותית ורעיונית של העלייה השלישית. המחזה ליל העשרים של יהושע סובול מתבסס על הספר ועל המיתוסים של ביתניה עילית, כפי שהשתקפו גם בזיכרונותיהם של מי שהיו שם. (ויקיפדיה)
